#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דמותר נזיר לנדבה, במעות של אלו מקרבנותיו איירי ?	מח' אמוראים אי רק כשיש שם דמי חטאת, או דהלכה היא בנזיר, וגם מותר שלמים לנדבה.</p><p dir='rtl'>ותניא כתרוויהו.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעות נזירות העומדות לעולה ושלמים האם מועלים בהם ?	אם השתמש בכולם מעל, שהרי השתמש גם בעולה. אם רק במקצתם לא, דאפשר שלקח משל השלמים.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מותר לחמו של נזיר ומותר נסכיו ומדוע ?	מותר לחמו ירקב, דא&quot;א להקריב הלחם בפנ&quot;ע, ולא לנזירות אחרת דהיא טעונה לחם.</p><p dir='rtl'>ומותר נסכיו יפול לנדבה אחר שהוא קדשי קדשים.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ג' דברים אמרו אמוראי דכל שהוא מותר של קדשי קדשים יפול לנדבה ?	מותר נסכים של נזיר.</p><p dir='rtl'>מותר שקלים.</p><p dir='rtl'>מותר עשירית האיפה של כה&quot;ג לר&quot;א (דלא כריו&quot;ח).	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מותר שבויים או שבוי ?</p><p dir='rtl'>ומותר עניים או עני ?</p><p dir='rtl'>[והאם יש למחות בפרנסים המשנים ?]	שבויים ועניים לשבויים ועניים אחרים.</p><p dir='rtl'>לשבוי או עני מסויים ינתן לו. ואין משנים מאחד לשני.</p><p dir='rtl'>אך אין ממחים בפרנסים המשנים מזה לזה.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מותר המתים ומותר המת (3) ?	המתים למתים.</p><p dir='rtl'>המת מח' אי ליורשיו, או יהא מונח, או יעשו לו נפש או זילוף.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גבו מעות לעני בחזקת שאין לו ונמצא שיש לו, מה דינו ?	לר' ירמיה דינו כמותר עני שהולך לאותו עני.</p><p dir='rtl'>ור' אידי דחוטרא הקשה דכה&quot;ג לא נתנו ע&quot;ד זה.</p><p dir='rtl'>אך ר' ירמיה ס&quot;ל דאין לחלק בזה.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי אין עושים נפשות לדעת רשב&quot;ג, ומדוע ?	לצדיקים, דדבריהם הם זכרונם.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' דברים ריצה ר' חייא את ריו&quot;ח במה שר&quot;א לא אמר לו שלום אלא נחבא ממנו ? (2)	א. שכך הוא מנהג בני בבל, מקרא ד'ראוני נערים ונחבאו'.</p><p dir='rtl'>ב. מהא דריו&quot;ח גופיה ס&quot;ל דאין להמנע מלעבור לפני ע&quot;ז, דבזה הוא כחולק לה כבוד. וא&quot;כ ר&quot;א חלק לו כבוד.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' דברים רצו להשיב את כעס ריו&quot;ח על ר&quot;א שלא אמר שמועה משמו ?	א. דהכעס יביא לפורענות, כהא דנקרע ס&quot;ת בחמתן, ונעשה ביהמ&quot;ד לבית ע&quot;ז. ואמר ריו&quot;ח דזה רק בחברים, והוא רבו דר&quot;א.</p><p dir='rtl'>ב. דכל מה שדורש ר&quot;א יודעים שהוא משמו דריו&quot;ח, וכמו בדברי יהושע שלא הוצרך לומר שהכל שמע ממשה.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' דברים כעס ריו&quot;ח על ר&quot;א, ומה טעם הקפיד על כך ?	א. שהחביא עצמו מפניו ולא אמר לו שלום.</p><p dir='rtl'>ב. שלא אמר שמועה משמו.</p><p dir='rtl'>והקפיד משום דדוד אמר אגורה באהליך עולמים, שע&quot;י שאומרים שמועה משמו הוא כנמצא בב' עולמים. וכדאמרינן מקרא דדובב שפתי ישנים, דמי שאומרים שמועה משמו שפתיו דובבות בקבר.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא סמך ר' זעירא על שמועות רב ששת ?	שהיה סומא, ולא יכל לקיים כאילו בעל השמועה עומד כנגדו.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היו עושים ליצנים שבזמן דוד ?</p><p dir='rtl'>ומה אמר דוד ?</p><p dir='rtl'>ומה השיבו הקב&quot;ה ?	שאלו מתי יבנה ביהמ&quot;ק, ואף שיהיה זה אחר מיתת דוד.</p><p dir='rtl'>ואמר דוד דמ&quot;מ הוא שמח בכך.</p><p dir='rtl'>והשיבו הקב&quot;ה דאינו מקצר ימיו בעבור זה, דטוב לו צדקה ומשפט של דוד מן הקרבנות.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ג' זמנים תרמו את הלשכה ?	"ט""ו יום קודם הפסח, וט""ו קודם עצרת וקודם סוכות."	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ג' זמנים היה מעשר בהמה ?	לר&quot;ע ט&quot;ו יום קודם ג' רגלים.</p><p dir='rtl'>לבן עזאי כ&quot;ט אדר, א' סיון, וכ&quot;ט אב.</p><p dir='rtl'>לר&quot;א ור&quot;ש א' ניסן, א' סיון, וכ&quot;ט אלול.	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הטעם לג' פרקים של מעשר בהמה ? (3) 	"א. אז היה עיקר הזמן שהם מולידות.<p></p><p dir=""rtl"">ב. סמוך לרגל שתהא בהמה מצוייה לעולי רגלים.</p><p dir=""rtl"">ג. סמוך לרגל שיביא מיד ולא ישהה ויעבור בבל תאחר.</p>"	<br/>שקלים דף ז		ירושלמי_שקלים
